פסיכואנליזה בפעולה החלה כהתארגנות ספונטנית של אנליטיקאים בחברה הפסיכואנליטית למחאה מול בית מעצר הקישון בתגובה למעצרם של עופר ואיתי דורון, אמיר שדה ואיתי יפה. הדברים שנישאו בחנו את המעצר והאופן בו טופלו העצורים על ידי המשטרה והפרקליטות בראיה פסיכואנליטית עכשווית. נוסף לכך שולבו בדברים שנישאו מול בית המעצר שירים אותם ביצעה הילה כהן-אלעזר, בעצמה אנליטיקאית בחברה. מתוך תחושת דחיפות גדולה יזמו חברי צוות 'פסיכואנליזה בפעולה' – רבקה יצחק-חורש, רוית פרנקל-נוטקביץ ואמנון אייל - אירועי מחאה בעלי אופי דומה, כולם יוחדו למאבק להשבתם המיידית של כל החטופים מעזה. באירועים אלה, שנערכו מול הכנסת ובכיכר החטופים, נשאו דברים אנליטיקאים רבים מהחברה הפסיכואנליטית והם תרמו לכתיבת גילוי דעת של החברה הפסיכואנליטית הקורא להשבת החטופים. גם באירועים אלה שולבו קטעי שירה אותם ביצעה הילה כהן-אלעזר וזמרים צעירים מה"עוטף". ניתן לקרוא את הדברים שנישאו בכל אירוע ולצפות בסרטונים שתיעדו אותם בלחיצה על 'אירועים' ובחירת האירוע הרלוונטי. ניתן גם לחפש לפי שם הדובר או ההרצאה. נמשיך להאבק להשבת החט...
"השומר אחי אנוכי"? על סולידריות ואומץ לב אזרחי בעת חשכה - ד״ר עפרה כהן פריד
"השומר אחי אנוכי"? על סולידריות ואומץ לב אזרחי בעת חשכה / ד״ר עפרה כהן פריד
אני מתבוננת בכולנו הנמצאים פה.
מה הביאנו להתקבץ כאן היום? שבת בצהרים יום יפה...
מעבר לגדרות מוחזקים, כבר למעלה מחודש, ארבעה אזרחים ישראלים שמואשמים בפעילות למטרת טרור. ארבעה אזרחים שנטלו חלק בפעילות המחאה של השנים האחרונות כנגד מהלכי המשטר - הן ברמת ההחלטות על צביונה של ישראל כמדינה דמוקרטית, הן ברמת ההתנהלות נוכח המשבר הביטחוני והמלחמה שאין די לה ובעיקר נוכח אי השבת החטופים הנמקים במנהרות החמאס.
טרור. כך הוגדרה פעולת שילוחם לשמיים של 2 נוריי סימון ימיים. טרור. כך פסקה פרקליטות מדינת ישראל ובכך סימנה אזרחים ישראלים שמשתמשים בזכות המחאה, אבן יסוד בדמוקרטיה, כמי שיוחזקו במעמד של עצירים ביטחוניים.
אנחנו כאן כי זו העת למה שנקרא אומץ לב אזרחי. זו העת להבין מה נקרא אומץ לב אזרחי.
אומץ לב אזרחי, בשונה מאומץ לב צבאי, הוא ביטוי לנכונות לקחת סיכונים אישיים – משפטיים, חברתיים, ולעיתים פיזיים – למען ערכים כמו צדק, חירות, ואחריות קולקטיבית. אומץ שנובע מתחושת אחריות כלפי החברה, מתוך השאלה - אם לא אני, מי?
על אומץ לב אזרחי כתב רבות הפסיכואנליטיקאי היינץ קוהוט, מייסד זרם פסיכולוגיית העצמי. לדבריו, אומץ לב הוא יכולתו של האדם להעז אל מול פני סכנה ולשאת מחיר אישי כבד ולבד שלא יבגוד בערכים שלו. כאשר איננו מצליחים לחיות על פי הערכים שלנו נשקפת סכנה לתחושת הערך, הביטחון והאמון. אומץ אינו היעדר פחד אלא פעולה מתוך מחויבות, למרות ועל אף הפחד. זה מה שעומד בבסיס פעולות אמיצות לב בקרב יחידים, קבוצות ואף אומות שלמות.
רבים מאנשי המחאה ששבים ומשמיעים קולם על פני כל הארץ וגם מחוץ לבתי המעצר, מגלמים את אומץ הלב האזרחי שתיאר קוהוט. הם מוכנים לספוג מחיר אישי, מעצר, ביקורת ציבורית ותיוג פוליטי במאבק לדבקות בערכים שלהם.
זו העת לומר כי מי שעצורים מעבר לגדרות התחייבו לקחת אחריות על דמותה של מדינת ישראל. כך נראה אומץ לב אזרחי. אנחנו שהתקבצנו מהעבר הזה של הגדר באנו להשמיע קול, בתקווה שישמע באזני חברנו שמעבר לגדר. באנו למחות על העיוות הבלתי נתפס שיש בביסוס מעצרם על עילה של פעולת טרור.
העמדת מחאה כפעולת טרור היא מהלך שטומן בתוכו סכנה רבה לחברה הישראלית, מהלך שבעצמו טומן בתוכו מידה של טרור שמטרתו הפחדה. הפחדה שלנו, אזרחי המדינה, שעלולה להוביל לאבדן היכולת לפעול מתוך אוטונומיה, בחירה חופשית, סולידריות ואמון במוסדות המדינה. מחאה אינה רק זכות אזרחית פוליטית. היא גם זכות נפשית חשובה מאין כמותה. היא אמצעי להתמודד עם חוסר אונים, עם כאב אישי או חברתי. הזכות למחאה מאפשרת שייכות, אמון ביכולת לתת ביטוי למחשבות, רגשות וערכים. לממש ערכי יסוד, לראות פני עתיד. הצגת מחאה כטרור נוטלת מהאזרח את כל אלו. כך נוצר משבר של פיצול ופירוק, של פגיעות נפשית וחברתית, של אובדן דרך ושל משבר זהות קולקטיבי. כך מתבסס משטר שואב את כוחו מזריעת אימה.
בסיום הדיון האחרון בבית המשפט אמר תא"ל עופר דורון, איש חיל הים ומי שהיה מנהל מפעל החלל של התעשייה האווירית לישראל:"אנו עושים פעילויות מחאה מסוגים שונים ]...[ לעולם ללא אלימות, לעולם לא מתוך כוונה לסכן. לעולם לא מתוך כוונה לפגוע. ]...[ אנו משקיעים מאמץ רב בלנסות לייצר מחאה שבראייתנו תציל את המדינה. המחאה שלפני חודש השתבשה ]...[ לא לשם כיוונו, לא לכך התכוונו. ב- 45 השנים בהן פעלתי ופועל למען ביטחון מדינת ישראל, עברתי הרבה מאוד לילות קשים. אף אחד מהם לא התקרב לרגע שבו מדינת ישראל האשימה אותי ואת בני בהיותנו טרוריסטיים."
כך נראה אומץ לב אזרחי. לוקח אחריות על השתבשויות, מודה בטעות, ובה בעת לוקח אחריות על דמותה של החברה והמדינה אליה הוא שייך.
ישראל של דצמבר 2024 סופרת שנתיים לניסיון לעשות הפיכה משטרית והפקרת ערכיה הדמוקרטיים. שנה וחודשיים לטבח ה- 7 באוקטובר, להפקרת חיי אזרחיה וחייליה, להפקרת חטופיה שנמקים במנהרות החמאס בעזה. אני וחברי אנשי בריאות הנפש יודעים לומר כי אי השבת החטופים, שעופר, גל, איתי ואמיר ניסו להתריע ולמחות על הפקרתם, גוזרת עליהם מוות וגוזרת על החברה הישראלית פציעה מוסרית עמוקה שתתקשה להחלים ממנה.
ישראל 2024 מצויה במשבר חברתי וערכי חריף ועמוק. מטלטלת בין שאיפות לעליונות וניצחון מוחלט לבין ייאוש והיעדר תקווה לבין ֵאֶבל כבד.
ישראל 2024 מצויה בשבר מנהיגותי שלא היה כמותו. מנהיגות שעסוקה בשימור השלטון. מנהיגות שקוהוט תיאר ככזו שעסוקה בהכחשת ההתפרקות ופועלת מתוך תחושת זכאות ואמונה יוקדת שהיא בלתי מנוצחת. מנהיגות שדבקה בצורך בנקמה תוך התעלמות מוחלטת ממגבלות סבירות שמשמעותה היא: אבדן כוחה המוסרי-אתי של האומה.
שברים כה רבים שבאים לידי ביטוי בשיח הציבורי, בחדר הטיפול ובלב פנימה של רבים בחברה בישראל.
עצם מעצרם הזה של עופר, איתי,אמיר וגל, כפי שהוא מנוהל, מתוזמן ומתוקשר על ידי המשטר והפרקליטות, חושף את השבר שבין האזרח לבין המדינה ומנהיגיה. שוב ושוב מתחדדת השאלה – האם מחאה היא טרור? האם המדינה רואה במי שמוחה אזרח אמיץ או אויב? האם יועמד למשפט ראווה פוליטי?
בנקודת זמן שכזו, נוכח שברים והפקרה כה עמוקים, דרושים לנו מי שיפעלו מתוך אומץ לב אזרחי ומי שיעמדו לצידם ויגבו אותם.
התשובה לשאלה המקראית – "השומר אחי אנוכי"? שיש בה הכחשה ובריחה מאחריות, ראוי שתקבל תשובה אחרת וברורה – שומר אחי אנוכי! עומד לצידו בעת שהוא פועל מתוך אומץ לב אזרחי.
כפי שאמר בבית המשפט איתי יפה -
"השתתפנו בפעולות המחאה שנועדו לשמור על בית המשפט עצמאי, לשמור על הפרקליטות עצמאית, לשמור על היועמ"שית כשומרת הסף האחרונה של מדינת ישראל]...[. איך הגיוני לחשוב שהאנשים הללו יכולים לבוא ולנסות לבצע מעשה טרור. על מה מסתמכת הפרקליטות? על כך שהאידיאולוגיה שלנו היא הדמוקרטיה והגנתה"? דברים שמאירים את הסכנה והאבסורד שהולכים ומתגברים בימי החשכה האלו.
משטר ופרקליטות שמכריזים על פעולת מחאה כעל טרור מנסים לעשות גזלת דעת ועיקור מתוכן של אחד מעקרונות היסוד של מדינה דמוקרטית. מהלכים שמטרתם שבירת הסולידריות והמחויבות לאחריות הדדית.
בניגוד לעמדתו הקורבנית של המשטר שמתנער מכול אחריות לכל הכשלים, השברים וההפקרות שהתרחשו ומתרחשים בישראל בימים קודרים אלו- עופר, איתי, אמיר וגל, סרבו להתנער מהאחריות לזולת, לקהילה ולעתיד המדינה. מה שנדרש עכשיו זה אומץ לב אזרחי. אומץ להבין את המחיר האישי שמגיע עם מאבק בעד ערכים דמוקרטיים ומוסריים. באומץ הזה אנחנו לא רק עומדים לצד אחרים – אנחנו גם שומרים על עצמנו ועל הערכים שמגדירים אותנו כחברה. איננו יכולים אלא לקיים אתיקה של אומץ לב מוסרי ואזרחי.
לבחור להיות שומרי אחינו! לעמוד לצד מי שלא רק שאמרו את דברנו אלא קיימו אותו הלכה למעשה - בעבורנו ובעבור עתידה של ישראל.
מה הביאנו להתקבץ כאן היום? שבת בצהרים יום יפה...
מעבר לגדרות מוחזקים, כבר למעלה מחודש, ארבעה אזרחים ישראלים שמואשמים בפעילות למטרת טרור. ארבעה אזרחים שנטלו חלק בפעילות המחאה של השנים האחרונות כנגד מהלכי המשטר - הן ברמת ההחלטות על צביונה של ישראל כמדינה דמוקרטית, הן ברמת ההתנהלות נוכח המשבר הביטחוני והמלחמה שאין די לה ובעיקר נוכח אי השבת החטופים הנמקים במנהרות החמאס.
טרור. כך הוגדרה פעולת שילוחם לשמיים של 2 נוריי סימון ימיים. טרור. כך פסקה פרקליטות מדינת ישראל ובכך סימנה אזרחים ישראלים שמשתמשים בזכות המחאה, אבן יסוד בדמוקרטיה, כמי שיוחזקו במעמד של עצירים ביטחוניים.
אנחנו כאן כי זו העת למה שנקרא אומץ לב אזרחי. זו העת להבין מה נקרא אומץ לב אזרחי.
אומץ לב אזרחי, בשונה מאומץ לב צבאי, הוא ביטוי לנכונות לקחת סיכונים אישיים – משפטיים, חברתיים, ולעיתים פיזיים – למען ערכים כמו צדק, חירות, ואחריות קולקטיבית. אומץ שנובע מתחושת אחריות כלפי החברה, מתוך השאלה - אם לא אני, מי?
על אומץ לב אזרחי כתב רבות הפסיכואנליטיקאי היינץ קוהוט, מייסד זרם פסיכולוגיית העצמי. לדבריו, אומץ לב הוא יכולתו של האדם להעז אל מול פני סכנה ולשאת מחיר אישי כבד ולבד שלא יבגוד בערכים שלו. כאשר איננו מצליחים לחיות על פי הערכים שלנו נשקפת סכנה לתחושת הערך, הביטחון והאמון. אומץ אינו היעדר פחד אלא פעולה מתוך מחויבות, למרות ועל אף הפחד. זה מה שעומד בבסיס פעולות אמיצות לב בקרב יחידים, קבוצות ואף אומות שלמות.
רבים מאנשי המחאה ששבים ומשמיעים קולם על פני כל הארץ וגם מחוץ לבתי המעצר, מגלמים את אומץ הלב האזרחי שתיאר קוהוט. הם מוכנים לספוג מחיר אישי, מעצר, ביקורת ציבורית ותיוג פוליטי במאבק לדבקות בערכים שלהם.
זו העת לומר כי מי שעצורים מעבר לגדרות התחייבו לקחת אחריות על דמותה של מדינת ישראל. כך נראה אומץ לב אזרחי. אנחנו שהתקבצנו מהעבר הזה של הגדר באנו להשמיע קול, בתקווה שישמע באזני חברנו שמעבר לגדר. באנו למחות על העיוות הבלתי נתפס שיש בביסוס מעצרם על עילה של פעולת טרור.
העמדת מחאה כפעולת טרור היא מהלך שטומן בתוכו סכנה רבה לחברה הישראלית, מהלך שבעצמו טומן בתוכו מידה של טרור שמטרתו הפחדה. הפחדה שלנו, אזרחי המדינה, שעלולה להוביל לאבדן היכולת לפעול מתוך אוטונומיה, בחירה חופשית, סולידריות ואמון במוסדות המדינה. מחאה אינה רק זכות אזרחית פוליטית. היא גם זכות נפשית חשובה מאין כמותה. היא אמצעי להתמודד עם חוסר אונים, עם כאב אישי או חברתי. הזכות למחאה מאפשרת שייכות, אמון ביכולת לתת ביטוי למחשבות, רגשות וערכים. לממש ערכי יסוד, לראות פני עתיד. הצגת מחאה כטרור נוטלת מהאזרח את כל אלו. כך נוצר משבר של פיצול ופירוק, של פגיעות נפשית וחברתית, של אובדן דרך ושל משבר זהות קולקטיבי. כך מתבסס משטר שואב את כוחו מזריעת אימה.
בסיום הדיון האחרון בבית המשפט אמר תא"ל עופר דורון, איש חיל הים ומי שהיה מנהל מפעל החלל של התעשייה האווירית לישראל:"אנו עושים פעילויות מחאה מסוגים שונים ]...[ לעולם ללא אלימות, לעולם לא מתוך כוונה לסכן. לעולם לא מתוך כוונה לפגוע. ]...[ אנו משקיעים מאמץ רב בלנסות לייצר מחאה שבראייתנו תציל את המדינה. המחאה שלפני חודש השתבשה ]...[ לא לשם כיוונו, לא לכך התכוונו. ב- 45 השנים בהן פעלתי ופועל למען ביטחון מדינת ישראל, עברתי הרבה מאוד לילות קשים. אף אחד מהם לא התקרב לרגע שבו מדינת ישראל האשימה אותי ואת בני בהיותנו טרוריסטיים."
כך נראה אומץ לב אזרחי. לוקח אחריות על השתבשויות, מודה בטעות, ובה בעת לוקח אחריות על דמותה של החברה והמדינה אליה הוא שייך.
ישראל של דצמבר 2024 סופרת שנתיים לניסיון לעשות הפיכה משטרית והפקרת ערכיה הדמוקרטיים. שנה וחודשיים לטבח ה- 7 באוקטובר, להפקרת חיי אזרחיה וחייליה, להפקרת חטופיה שנמקים במנהרות החמאס בעזה. אני וחברי אנשי בריאות הנפש יודעים לומר כי אי השבת החטופים, שעופר, גל, איתי ואמיר ניסו להתריע ולמחות על הפקרתם, גוזרת עליהם מוות וגוזרת על החברה הישראלית פציעה מוסרית עמוקה שתתקשה להחלים ממנה.
ישראל 2024 מצויה במשבר חברתי וערכי חריף ועמוק. מטלטלת בין שאיפות לעליונות וניצחון מוחלט לבין ייאוש והיעדר תקווה לבין ֵאֶבל כבד.
ישראל 2024 מצויה בשבר מנהיגותי שלא היה כמותו. מנהיגות שעסוקה בשימור השלטון. מנהיגות שקוהוט תיאר ככזו שעסוקה בהכחשת ההתפרקות ופועלת מתוך תחושת זכאות ואמונה יוקדת שהיא בלתי מנוצחת. מנהיגות שדבקה בצורך בנקמה תוך התעלמות מוחלטת ממגבלות סבירות שמשמעותה היא: אבדן כוחה המוסרי-אתי של האומה.
שברים כה רבים שבאים לידי ביטוי בשיח הציבורי, בחדר הטיפול ובלב פנימה של רבים בחברה בישראל.
עצם מעצרם הזה של עופר, איתי,אמיר וגל, כפי שהוא מנוהל, מתוזמן ומתוקשר על ידי המשטר והפרקליטות, חושף את השבר שבין האזרח לבין המדינה ומנהיגיה. שוב ושוב מתחדדת השאלה – האם מחאה היא טרור? האם המדינה רואה במי שמוחה אזרח אמיץ או אויב? האם יועמד למשפט ראווה פוליטי?
בנקודת זמן שכזו, נוכח שברים והפקרה כה עמוקים, דרושים לנו מי שיפעלו מתוך אומץ לב אזרחי ומי שיעמדו לצידם ויגבו אותם.
התשובה לשאלה המקראית – "השומר אחי אנוכי"? שיש בה הכחשה ובריחה מאחריות, ראוי שתקבל תשובה אחרת וברורה – שומר אחי אנוכי! עומד לצידו בעת שהוא פועל מתוך אומץ לב אזרחי.
כפי שאמר בבית המשפט איתי יפה -
"השתתפנו בפעולות המחאה שנועדו לשמור על בית המשפט עצמאי, לשמור על הפרקליטות עצמאית, לשמור על היועמ"שית כשומרת הסף האחרונה של מדינת ישראל]...[. איך הגיוני לחשוב שהאנשים הללו יכולים לבוא ולנסות לבצע מעשה טרור. על מה מסתמכת הפרקליטות? על כך שהאידיאולוגיה שלנו היא הדמוקרטיה והגנתה"? דברים שמאירים את הסכנה והאבסורד שהולכים ומתגברים בימי החשכה האלו.
משטר ופרקליטות שמכריזים על פעולת מחאה כעל טרור מנסים לעשות גזלת דעת ועיקור מתוכן של אחד מעקרונות היסוד של מדינה דמוקרטית. מהלכים שמטרתם שבירת הסולידריות והמחויבות לאחריות הדדית.
בניגוד לעמדתו הקורבנית של המשטר שמתנער מכול אחריות לכל הכשלים, השברים וההפקרות שהתרחשו ומתרחשים בישראל בימים קודרים אלו- עופר, איתי, אמיר וגל, סרבו להתנער מהאחריות לזולת, לקהילה ולעתיד המדינה. מה שנדרש עכשיו זה אומץ לב אזרחי. אומץ להבין את המחיר האישי שמגיע עם מאבק בעד ערכים דמוקרטיים ומוסריים. באומץ הזה אנחנו לא רק עומדים לצד אחרים – אנחנו גם שומרים על עצמנו ועל הערכים שמגדירים אותנו כחברה. איננו יכולים אלא לקיים אתיקה של אומץ לב מוסרי ואזרחי.
לבחור להיות שומרי אחינו! לעמוד לצד מי שלא רק שאמרו את דברנו אלא קיימו אותו הלכה למעשה - בעבורנו ובעבור עתידה של ישראל.