פסיכואנליזה בפעולה החלה כהתארגנות ספונטנית של אנליטיקאים בחברה הפסיכואנליטית למחאה מול בית מעצר הקישון בתגובה למעצרם של עופר ואיתי דורון, אמיר שדה ואיתי יפה. הדברים שנישאו בחנו את המעצר והאופן בו טופלו העצורים על ידי המשטרה והפרקליטות בראיה פסיכואנליטית עכשווית. נוסף לכך שולבו בדברים שנישאו מול בית המעצר שירים אותם ביצעה הילה כהן-אלעזר, בעצמה אנליטיקאית בחברה. מתוך תחושת דחיפות גדולה יזמו חברי צוות 'פסיכואנליזה בפעולה' – רבקה יצחק-חורש, רוית פרנקל-נוטקביץ ואמנון אייל - אירועי מחאה בעלי אופי דומה, כולם יוחדו למאבק להשבתם המיידית של כל החטופים מעזה. באירועים אלה, שנערכו מול הכנסת ובכיכר החטופים, נשאו דברים אנליטיקאים רבים מהחברה הפסיכואנליטית והם תרמו לכתיבת גילוי דעת של החברה הפסיכואנליטית הקורא להשבת החטופים. גם באירועים אלה שולבו קטעי שירה אותם ביצעה הילה כהן-אלעזר וזמרים צעירים מה"עוטף". ניתן לקרוא את הדברים שנישאו בכל אירוע ולצפות בסרטונים שתיעדו אותם בלחיצה על 'אירועים' ובחירת האירוע הרלוונטי. ניתן גם לחפש לפי שם הדובר או ההרצאה. נמשיך להאבק להשבת החט...
אלומת אור בחשכת הליל / נירית לביא קוצ'יק
654 ימים / 50 חטופים
אלומת אור בחשכת הליל / נירית לביא קוצ'יק
בתוך לילות ארוכים, שאין בהם אור, אנו שולחים אלומת אור אל החטופים שלנו בעזה, לא שכחנו אתכם. אנו פונים אל מנהיגי המדינה , החזירו אותם הביתה! החזירו אותם אל חיק האם, אל הבסיס המוכר האהוב, אל משפחותיהם, יקיריהם, אל הארץ שאהבו. הביאו אותם הביתה ושחררו אותם מהסערה האיומה שסחפה וחטפה מהם בבוקר אחד בהיר את חייהם ואת חירותם.
הם ישובו אלינו רעבים, מעונים, חבולים בגוף ובנפש. פניהם יישאו את חותם הסבל הממושך בשבי, עיניהם קרועות לרווחה והם מצפים לאיחוד המנחם, עם הורים, אהובים, ילדים ואחים, עם הקהילה שמצפה להם.
זמן זעקה! אנו מסרבים לשאת את החטופים בשבי כחלק משגרת חיינו! איננו מסיחים את הדעת מהם, מקרוביהם, גם לא מעצמנו שנחטפנו לחוויה של זוועה מתמשכת וכאב שקשה לבטא במילים.
בכל יום שעובר – הפצע מדמם ונפער בנפשם ובנפשנו, בכל לילה – נוספת עוד שכבת כאב,
לא נשפיל מבט מול הבלתי נסבל והלא יאמן!
החטופים שלנו, עצמנו ובשרנו - אינם “סוגיה”, הם לא “עסקה” – הם אנשים חיים שדורשים הצלה עכשיו ומיד, מתחננים להישאר בתודעתנו, מתחננים שלא נזניח אותם, שלא נשכח!
מדינה שלא מחזירה את חטופיה מהשבי – מאבדת את ליבה הפועם!מאבדת את אנושיותה!
זו מדינה שמפרקת את הריקמה המחברת את האנשים כולם לעצמם, אלה לאלה, לחברה ולעולם בו אנו חיים!
אנחנו תובעים מקברניטי המדינה עורו!!! עורו!!! עורו כדי שהספינה תגיע לחוף מבטחים. שחררו את מי שנלקחו מאיתנו וסובלים מאלימות אכזרית ומתמשכת כשקיומם תלוי על בלי-מה וסכנה ממשית מאיימת עליהם בכל חלקיק שנייה של היממה!
עור עם שלם, טלטלו את המלחים שנרדמו כולם!!!
שחררו אותם הביתה, עכשיו!