פסיכואנליזה בפעולה החלה כהתארגנות ספונטנית של אנליטיקאים בחברה הפסיכואנליטית למחאה מול בית מעצר הקישון בתגובה למעצרם של עופר ואיתי דורון, אמיר שדה ואיתי יפה. הדברים שנישאו בחנו את המעצר והאופן בו טופלו העצורים על ידי המשטרה והפרקליטות בראיה פסיכואנליטית עכשווית. נוסף לכך שולבו בדברים שנישאו מול בית המעצר שירים אותם ביצעה הילה כהן-אלעזר, בעצמה אנליטיקאית בחברה. מתוך תחושת דחיפות גדולה יזמו חברי צוות 'פסיכואנליזה בפעולה' – רבקה יצחק-חורש, רוית פרנקל-נוטקביץ ואמנון אייל - אירועי מחאה בעלי אופי דומה, כולם יוחדו למאבק להשבתם המיידית של כל החטופים מעזה. באירועים אלה, שנערכו מול הכנסת ובכיכר החטופים, נשאו דברים אנליטיקאים רבים מהחברה הפסיכואנליטית והם תרמו לכתיבת גילוי דעת של החברה הפסיכואנליטית הקורא להשבת החטופים. גם באירועים אלה שולבו קטעי שירה אותם ביצעה הילה כהן-אלעזר וזמרים צעירים מה"עוטף". ניתן לקרוא את הדברים שנישאו בכל אירוע ולצפות בסרטונים שתיעדו אותם בלחיצה על 'אירועים' ובחירת האירוע הרלוונטי. ניתן גם לחפש לפי שם הדובר או ההרצאה. נמשיך להאבק להשבת החט...
הים ואכזריותו האינדיפרטנטית / רוני שדה
678 ימים - 50 חטופים
הים ואכזריותו האינדיפרטנטית / רוני שדה
הים הכחול, היפה, המרגיע, זה שנכתבו עליו שירים רבים, ידוע גם באכזריותו האדישה. האדישות של הים היא לא פחות אלימה מעוצמתו האכזרית. הים שווה נפש לאלו שנסחפים ונעלמים בין גליו - זה אפילו לא אישי. לא אכפת לו מסיפור חייהם, מקרוביהם, מעברם, מתוכניותיהם ומחלומותיהם. לא חשוב לים אם מי שהוא בלע יום קודם ניגן על פסנתר, היה חייל, עובד זר, או אדם אמיץ שהציל אנשים ממלתעותיו. לא אכפת לו מאנושיותם של אלו שנחטפו על ידו, כי הוא עצמו לא אנושי ולא מתיימר להיות. הוא ים.
מי שנסחף ללב ים יודע שהוא תלוי באנשים שיגיעו להציל אותו. הטובעים תלויים באנשים שיודעים שהם נעלמו, שזוכרים אותם, הם תלויים באנשים שאכפת להם, שמכירים בסבל האנושי בגעגוע ובדאגה. הם תלויים באלו שלא מצליחים לישון. הם לא יחזרו לבד!
החטופים שלנו, וכמוהם אנחנו, שנחטפנו למלחמות אין קץ אכזריות ולא אנושיות, מלחמות ללא תקווה וללא עתיד, מחכים להצלה. אנחנו מחכים לגדולת הרגע, להושטת היד שתמשוך אותנו חזרה אל החיים. מייחלים שנוכל לנשום, במקום לטבוע.