פסיכואנליזה בפעולה
- קבל קישור
- X
- אימייל
- אפליקציות אחרות
חוף מבטחים והאלביתי / סנדרה הלוי
685 ימים / 50 חטופים
חוף מבטחים והאלביתי / סנדרה הלוי
האם נאצי שהוביל אלפי יהודים לתאי גזים אכל בהמשך היום נקניקיה עם כרוב כבוש?
האם מחבל שאנס אישה בעוטף תוך כדי רציחתה הוציא פחית דיאט קולה מהמקרר וקשר את שרוכי נעליו שהתרופפו מעט?
האם ראש ממשלה שרואה מוזלמנים ישראלים גוססים והולכים ממשיך להתלבט בין העניבה האדומה והכחולה בעומדו מול הראי?
האם ממשלה שמחליטה פה אחד על עקירת בני אדם מביתם והרעבתם למוות מתלוננת על המזגן בחדר הישיבות?
הבלחות מפחידות של האלביתי מתקיימות לעיתים בתוך תחושת הבית הבסיסית והמוכרת אבל נראה כי חוף המבטחים שלנו ספג מהלומה איומה והפך למאוים תמידי.
בוקר אחד קמנו לתוך אותו חדר מוכר וגילינו שהפכנו לחרק מפלצתי כמו גרגור סמסא.
איש החול זרק חול לעיניים שלנו עד שנשרו ממקומן (ולא כי לא הלכנו לישון אלא כי נרדמנו יותר מדי).
ישבנו במכונית מול רמזור אדום ותקף אותנו עיוורון לבן.
בספרו של ז׳וז׳ה סרמגו, כשכולם מתעוורים במגפה מדבקת, לאנשים אין שמות. אנשים נהפכים לכפילים - דופלגנגרים- אחד של השני.
לכן, אנחנו נמשיך להניף שלטים עם שמות ופנים של ״החטופים״ ושל ילדי ואנשי העם בעזה. לכל איש יהיה שם.
לכן, אנחנו נמשיך לכתוב פה בקבוצה, להיאבק על חשיבה, שפה, אנושיות, חמלה ופעולה.
- קבל קישור
- X
- אימייל
- אפליקציות אחרות
